-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
פונטיאק סולסטיס 2.4
צילום: אילן פייביש
יום שלישי 27.10.09 שעה:16:00
.
דריפט, דריפט,דריפט, ועכשיו לצד השני, דוושה במצב flet תיקונים קלילים עם ההגה,
הרוח בשערך, ריח הצמיגים באפך , המנוע בסל"ד גבוהה . לא, לא מדובר בחורכת אספאלט,
או במכונית אקזוטית למשעי, או במכונית שרירים אמריקאית . בעצם כן מדובר
במכונית אמריקאית אך עם מנוע צנוע (ביחס לאמריקאית כמובן).
מדובר בפונטיאק סולסטיס אשר הוצגה כקונספט בתערוכת דטרויט 2002,
וזכתה לתגובות נלהבות במיוחד, עיצובה שווה הלב, בהחלט מצליח לתפוס
את העין, עם תפיחות במקומות הנכונים, אם זה מכסה המנוע המעוצב
עם תפיחות בבתי הגלגל, (שנפתח כמו בוייפר),וגריל פונטיאק טיפוסי,
מאחור בדלת תא המטען זוג בליטות אווירודינמיות כהמשך למשענות הראש,
בסימו מבצבץ ספויילר קטן, מסגרת הכרום המוברש בחלון הקדמי,
ג'נטים מגודלים במידות "18 , ועיצוב הפנסים כולל פנסי הערפל ,
כל זה גורם לעיצוב סקסי , כך שבשנת 2005, היא הפכה למכונית סדרתית.
.
עם טילטול הכלכלה האמריקאית(ואח"כ העולמית), זלגו גם לישראל
בייבוא אישי מספר לא מבוטל של פונטיאק סולסטיס, רובן בגרסת ה 2.4
כמו מכונית המבחן, וחלקן בגרסת הטורבו GXP החזקה . עקב השיתוף העסקי
בין GM לאופל, הוצגה גם גרסת אופל GT, על בסיס הסולסטיס, שלא יובאה לישראל.
.
מנוע
.
.
הסולטיס עושה שימוש במנוע 2.4 ליטר בעל 4 צילינדרים אטמוספרי,
המפיק 177 כ"ס ב 6,600 סל"ד , ומומנט 22.6 קג"מ ב- 4,500 סל"ד ,
המשודך לגיר אוטומטי 5 הילוכים פשוט(חבל) , הכוח עובר להנעה אחורית,
משם דרך הצמיגים במידות: 245/45/18 לכביש,
הביצועים: מעמידה ל 100 קמ"ש תאיץ הסולסטיס , תוך 7.7, מהירות מרבית בת 200 קמ"ש.
פנים
הקונסולה מינימליסטית, ואיכות החומרים זולה. קיימת מערכת בקרת אקלים נפרדת
לנהג ולנוסע שלצידו, עם קירור מקפיא, מערכת שמע קוראת MP3,,
מבחינה בטיחותית אפשר לציין זוג כריות אוויר, מערכת ABS,
וכמובן ESP(בקרת אחיזה) הניתנת לניתוק בלחיצת כפתור,
וכן את פתיחת הדלתות רק במצב בו ההילוך במצב P .
הגה פשוט בעל שלושה חישורים שאינו עוטה עור עם
לחיצי שליטה על מערכת האודיו . חלונות חשמל ונעילה מרכזית
בין זוג המושבים הקדמיים קיים תא ניסתר, ומתקן כוסות נשלף .
.
FUN
.
הכל התחיל בזמן שקבעתי תור למספרה, כבר מזמן חשבתי לבקש מגיא
הספר שלי, את הסולסטיס למבחן קצר התרשמות ממכונית "הסטייל" שלו.
כששאלתי אותו אם אפשר לקבל את הרכב ליום מבחן, נענתי מיד בחיוב,
“אין בעיה פייביש, גם ככה היא חונה מול המספרה במשך כל היום".
אז קבענו שאלתי? “קבענו" ענה גיא.
התייצבתי בבוקר ביום למחרת, גיא נתן לי את המפתח, ואת הקוד,
ניגשתי לסולסטיס, פתחתי את הדלת התיישבתי בתוכה, מה זה התיישבתי
נפלתי למטה, כאילו אתה צונח ממרומי עזריאלי אל תוך המושב.
בו יש אפשרות לכיוונון חשמלי לגובה, מאחר וההגה הפלסטיק אינו נעים למגע ,
הכינותי מראש כפפות . כיוונתי מראות, ובמבט לכיוון המספרה אני מגלה את
כל אותן בנות הצעירות והמטופחות המחכות ליום פינוק במספרה של גיא,
מביטות בי במבט של "היה מתאים לי עכשיו אוטו כזה".
.
הקשתי את הקוד, התנעה, ניתוק בקרת אחיזה,(ללא הניתוק היא סלחנית בהרבה) שילוב ל D,
שיחרור בלם היד(הממוקם גבוהה), לטיפה בריאה סיבוב הגה ויצאתי בדריפט מאולץ.
מכסה המנוע הארוך ניבט אליך מהשמשה הקדמית, שלושה שעונים עגולים
בכוכים נפרדים ,ניצבים מולך שתיים גדולים מהירות +סל"ד ושעון דלק קטן באמצע.
מד המהירות מצויין במיילים, כך ש 60 מייל= 96 קמ"ש.
נסיעה בגג סגור מורגשת כאילו קברו אותך בתוך ארון וסגרו אותך עם ברזנט מלמעלה,
החלונות הצדדיים מרגישים כמו חרכי ירי, את הנסיעה המנהלתית קשה מאוד
להגדיר כנוחה , הג'נטים "18 והצמיגים הרחבים בשילוב מתלים ושלדה קשיחה,
מצליחים לגרום לאי-נוחות מטרידה, לאחר פרק זמן קצר מוטב לך לצאת
ולהתאוורר, מאחר וגם תנוחת הנהיגה ממש לא נוחה, הישיבה הנמוכה,
סידור ההגה עם כיוונון רק מעלה מטה, ואי אפשרות למצב של פנימה החוצה,
גורמת לך לתנוחה לא טבעית למשך זמן, מה שעלול עם הזמן לגרום לך לכאבי גב.
אפילו לא נוח להניח את מרפק יד שמאל על הדלת בזמן שהחלון פתוח.
הכביש נפרש קדימה ולפניי ישורת ארוכה, ברגע הדבקת הדוושה לריצפה
היא כאילו ועונה לך "מה אתה בטוח שאתה רוצה להאיץ? רגע אני אקרא
למיסטר פרפורמנס מהמרתף" , ואז לאחר ש"מיסטר פרפורמנס "
מועיל בטובו להגיע , אתה מרגיש קצת דחף כאילו אתה יושב בתוך מריצה
מישהו דוחף אותך בריצת ספרינט מאחור.
מה שאני בא לומר במילים פשוטות יותר הביצועים כאן הם על הנייר.
והגיר העצל, ממש לא תורם כאן למהלך ההאצה, כך שרצוי כאן גיר ידני 6 הילוכים.
אבל המכונית הזאת ממש לא מכוונת לביצועים היא מכונית FUN,
בזה זה מתחיל ובזה זה נגמר.
ה FUN מתחיל באמת בו ברגע שהפשלת את הגג, וניתקתה את בקרת האחיזה,
הגעת לכבישים המפותלים, לא חייב שיהיה לך רכב חזק משמעותית,
ומאחר והיא מצויידת בהנעה אחורית וטיפל'ה כוח, זה מספק את התיאבון.
.
כבישי הנהיגה לפנינו, השעון מורה 80 מייל/שעה, והנה הסיבוב קרב האטה קלילה,
הבלמים מצויינים , הפנית הגה, לטיפה קלה והופ אנחנו על הצד, חיוך על פניי,
והופ הפניית הגה לצד השני, פניית S, עברה בשלום, ההגה מנסה בכל הכוח
להעביר תשדורת לידייך , ואיכשהו מצליח, וזה לאחר מספר ניסיונות בהם אתה
לומד את הנקודה שמצליחה לתקשר בין האספאלט- צמיגים- הגה. כמו ברדיו ישן,
עם כפתור סיבובי ,עד שאתה מוצא תחנה לא מרשרשת..
הרגשת הקלאסטרופוביה מיצתה את עצמה. עצרתי בצד, סובבתי את הידית
הממוקמת בין מסגרת השמשה הקדמית לגג הברזנט, יצאתי מהרכב,
לחיצה על לחצן עם איור דלת תא המטען בשלט, הדלת מקפצת כמעה,
משיכה קלפיי מעלה, ולפנייך נגלה תא מטען פיצי. שיחרור הגג וקיפולו
ידנית לתוך תא המטען,עורכת כ 2 דקות ,טריקת דלת תא המטען,
ובזה הסתיים תפקידו של הגג. עכשיו היא נראית הרבה יותר טוב.
מבטיהם של העוברים ושבים, מזכיר לכם כאילו אתם על בימת קיסריה ,
כולם צופים בכם . ממצב שלא רואים את הנהג , הנהג נכנס היישר אלאור הזרקורים.
.
אם כבר אנחנו על במה אז שתהיה קצת מוזיקה, הדלקתי את מערכת השמע
לפתע בוקעת ממנו מוזיקת טראנס עכשווית מלאה בציקצוקים ובאסים,
ממש לא לרוחי. הוצאתי את הדיסק והכנסתי אחד משלי, שירי שנות ה-80''
מתאימים לי יותר. סטיין א לייב של הבי ג'יז מתנגן לו ברקע, ואתה באמת
מרגיש עכשיו חי. הרוח מלטפת את ראשך, מכונית פתוחה ה"סטייג'
ריק ממכוניות, יום שלם לפניך, אתה נמצא עכשיו במקום שופע עיקולים,
ממש תפריט כבקשתך. לקיחת קווים כמו במסלול הופכים לדבר משני,
מה שבאמת נצרב בך כעת זה דריפטים וכמה שיותר הרי זה משובח.
אך מיד עולה בך התהייה, האם שווה יהיה לבחור בה ע"פ המיאטה?
ובכן הסולסטיס הרבה יותר יפה מהמיאטה בכל הבט, ומבחינת נתונים
(על הנייר) היא חלשה במעט מהמיאטה. שנראית סתמית לעומתה , אם כי
תא המטען שלה גדול יותר, והיא נוחה יותר מהסולסטיס, יש יאמרו
כמעט בורגנית. במבט במחיר נגלה כי היא גם יקרה יותר ממיאטה חדשה.
מחירה של פונטיאק סולסטיס 2.4 שנת 2008 עומד על 230,000 ש"ח לדברי גיא,
אך נסחרת בפחות מזה. גיא רצה להזכיר לי כי הוא מתכוון למכור אותה ממש עכשיו.
שעת צהריים, הגיע הזמן לשבת לאכול באיזה מקום, פני מועדות למסעדה ידועה,
ברגע שאני מגיע אליה, מבטיהם של הסועדים שהיו עסוקים עד עתה בלעיסה,
הפסיקו לרגע את עיסוקם באוכל והביטו בסולסטיס המתקרבת למסעדה,
אני מחנה, יוצא מהאוטו, סוגר את הגג(רגע מביך), נכנס למסעדה,
מתיישב בשולחן ומזמין, המלצר שמכיר אותי שואל :
"תגיד פייביש איזה אוטו זה?" אני מרגיש את עינייהם של הסועדים בגבי,
ואני עונה פונטיאק. "פונטיאק כ"כ קטנה? " אומר המלצר,
כן אני עונה פונטיאק סולסטיס. אנשים התרגלו כי פונטיאק זו אמריקאית
ארוכה וזללנית, ממש כמו הסועדים במסעדה.
הסולסטיס גם היא לא בדיוק על טהרת החסכון בדלק, ועם קשר דם הדוק
לאחיותיה לסמל דבר הבא לידיי ביטוי בתחנת הדלק מה שמניב תוצאה של
7.5 ק"מ/ליטר.לאחר ארוחת צהריים דשנה, ולאחר שמלאתי את מנת האדרנלין,
הגיע הזמן(שוב) לשיוט קליל, חזרתי אליה, שוב פתחתי את הגג(כן רגע מביך),
ויצאנו לדרך.
.
הפעם הגיע המבחן לפרק מטלות היום יום, הגעתי לביתי, והייתי צריך להקפיץ
את הבת שלי לחוג, הבן שלי אמר לי "אבא הרכב יפה אבל זה לא פורשה 911,
אז אני מוותר".
הבת שלי היפה התיישבה ברכב ונהנתה מהרוח המלטפת את שערה,
אך שאלה היכן להניח את התיק הגדול? לך תסביר שתא המטען סמלי,
את התיק היא הניחה על ברכיה, לא לפני שחגרה עצמה, ויצאנו לדרך,
לאחר שהורדתי אותה בחוג לקול צהלות הבנות שהמתינו למורה למחול,
הגיע הזמן לקניות, את השקיות הנחתי במושב לצידי וחלק על הריצפה.
הגעתי הביתה עם הקניות, וחזרתי לאסוף את ביתי מהחוג. הבת שלי
לא רצתה לחזור הביתה והניחה את התיק בבית והצטרפה אליי עד החזרת הרכב לגיא.
אפילוג
לסולסטיס יש פוזה בשפע, היא גם תענג חובבי דריפט, אך ביצועים הם ממנה והלאה,
אלא אם כן זכיתם למצוא בארץ את הסולסטיס GXP טורבו החזקה, ובעלת גיר ידני.
אל תחפשו בה נוחות, כי לא תמצאו, שימושיות יומיומית היא ממש לא תתן לכם,
בייחוד עם תא מטען שנחשב לבדיחה גרועה. היא תתאים כרכב שני ,
או לבן הצעיר שלך שמחפש פוזה, עם אפשרות לזרוק תחת לפעמים,
לא לפני שלקחת אותו באוזן לקורס נהיגה מתקדמת.
תודה לגיא לוי על קבלת הרכב ליום המבחן.
פונטיאק סולסטיס 2.4 -נתונים:
מנוע: 2,384 סמ"ק 4 צילינדרים אטמוספרי
הספק: 177 כ"ס ב- 6,600 סל"ד
מומנט: 22.6 קג"מ ב- 4,500 סל"ד
גיר: אוטמטי 5 מהירויות
הנעה: אחורית
צמיגים:245/45/18
משקל: 1,319 ק"ג
חלוקת משקל: 50/50
תא מטען: 153 ליטר (גג סגור) 60 ליטר (גג פתוח).
ביצועים:
0-100 קמ"ש – 7.7 שניות (יצרן)
מהירות מרבית – 200 קמ"ש (יצרן).
מחיר 230,000 (משוער)